סליחות לילדים

לפעמים עמוסים מאוד, ואין ברירה, וחייבים להוציא עבודות לגרפיקאי חיצוני.
אבל,
כשגם הגרפיקאי החיצוני עמוס מאוד, וזה מה שהוא שולח:

אין ברירה, וחייבים למצוא את הזמן ליצור משהו שיש סיכוי שגם ילדים יקראו...
אז זה מה שיצא:

לא שזה כזאת עבודת אומנות, פשוט הדהים אותי ההבדל בין השניים, ועד כמה אם אתה מחובר לעניין או לא משפיע על העבודה. אין כאן משום ביקורת על הגרפיקאי דלעיל, כדאי ללמוד מטעויות של אחרים מה לא לעשות. אז בפעם הבאה שתפנו לילדים - תחשבו מה ידבר אליהם...

אני רוצה גם שתשחזרו - עד איפה קראתם את המודעה הראשונה, ולאן הגעתם בשניה.

אז סליחה ומחילה מהגרפיקאי החיצוני... (הוא באמת היה לחוץ!)

וגמר חתימה טובה!